תולדות בית האופנה שאנל

CHANEL HOUSE

תולדות בית האופנה שאנל

_

18.02.21

בית האופנה שאנל קרוי על שם המייסדת שלו קוקו שאנל Coco Chanel. על סיפורה של קוקו ודרך הצלחתה, על האשה והאגדה תוכלו לקרוא כאן.
היום אני פה בכדי לספר לכם על גילגולו של בית האופנה דרך עיצוביה, השפעותיה וסמליה של קוקו שהביאו את בית האופנה שאנל מאז יום הקמתו ועד היום לאחד מבתי האופנה היוקרתיים והמשגשגים בסצנת האופנה הצרפתית ובכלל. בית אופנה אשר שומר על מעמדו ואצילותו לאורך שנים רבות.
קוקו שאנל היא הדמות החשובה ביותר בתחום האופנה במאה ה-20, והיא האישה האחראית במידה ניכרת על השינוי המשמעותי שעברו הנשים באותה התקופה.
הכל התחיל בשינוי היצירה, היא דאגה לייצר בגדים נוחים ורכים ללא מחוכים, דבר שהשפיע רבות על משקל וכובד הבגד, ובכך האישה הייתה יכולה להתנועע באלגנטיות ובזריזות ללא חשש פן תמעד על שמלתה.
לצורך הדוגמא, בשנת 1905 משקלו של כובע היה 2.3 ק״ג, בשנת 1915 כעשר שנים תהליך המהפך נמשך, משקלו של הכובע עמד על 0.45.
המחוך ששקל 1.8 ק״ג הוחלף בהלבשה תחתונה רכה וקלילה. השמלה שהייתה עשויה מהמון בדים של טול ותחרה בקיץ וצמר בחורף שקלה כ- 2.3 ק״ג לעומת השמלה החדשה, אלגנטית, קלאסית וישרה העשויה מכותנה או צמר דק ששקלה רק 0.9 ק״ג. בהחלט מהפך ושינוי משמעותי.

שלושה סמלים השפיעו על קוקו והיוו לה השראה, שלושה סמלים שניתן תמיד לראות אותם בעיצוביה, על גבי חגורות ועל תכשיטיה.

פרח הקמיליה– היא כל כך אהבה את הפרח הזה עד ששאלו אותה מה היא אוכלת לארוחת בוקר היא ענתה: ״את פרח הקמיליה כמובן״. היא דאגה לעטר את הלוגו שלה שיצרה בעצמה של שתי אותיות C מתמזגות זו עם זו בפרחי קמיליה משתלבים.

האריה– קוקו נולדה ב-19 באוגוסט 1883 והיא בת מזל אריה. האריה היה בעצם הרוח של שאנל וההשראה ולכן נמצא אותו על כל תכשיט שלה. על עגילים, שרשראות ואפילו חגורות.

הפנינים– הסמל השלישי והאחרון אשר מזוהה מאוד עם בית האופנה. על הפנינים ניתן גם לראות שילובים של פרח הקמיליה והאריה.

מספר המזל של קוקו היה 5, הבושם שאנל מספר 5 נקרא כך על שם הבקבוק שהוצע לה, החמישי במספר. התיק האייקוני שלה 2.55 יצא בפברואר שנת 1955. תיק נחשק מאוד בעולם, סמל לנשיות, חכמה וקלאסיות. תיק קל יותר ונוח לאחיזה מהתיקים האחרים שהוצעו באותה התקופה.
כולם אז האמינו באמונות תפלות, כך גם קוקו, ובאחד מהביקורים שלי בבית האופנה שברחוב קמבון בפריז סיפר לי אחד העובדים שהיה יהודי כי הדירה שלה הייתה מעוטרת בחמסות.

הצבעים של שאנל:
שחור– צבע שהפך סמל לאלגנטיות בזכות קוקו במקום סמל לאבלות. הביאה לארוננו את השמלה השחורה הקטנה La Petite robe noire.
לבן– מסמל עבורה אור והוא בא לידי ביטוי בבדי הסאטן, השיפון והפנינים. עם בד השיפון היא יצרה בעיקר תלבושות עבור רקדני הבלט. החיבור שלה לבלט הגיע בעקבות רומן עם מלחין רוסי ומאז בית האופנה שאנל הוא פטרון של בית האופרה ותורם לאירועי המופע.
בז׳– צבע טבעי, צבע עור השמש(השיזוף), בא לידי ביטוי באיפור, במייקאפ.
זהב– צבע שנחשפה אליו המון בזכות הדוכס מווסטמיניסטר לונדון שהיה מאוהב בקוקו ודאג לפנק אותה בהמון תכשיטים וזהב. בא לידי ביטוי בתכשיטים כמובן, בצבע נוזל הבושם וברצועת התיק 2.55.
אדום– הצבע האחרון המסמל עבורה דם ואנרגיה, בא לידי ביטוי בצבע הליפסטיק העז. שאנל אמרה: "If you'r sad, add more lipstic and attack".
שאנל אהבה מאוד את הפשטות והחופש, אהבה את הרגע ואמרה שבשביל חופש צריך שלושה דברים. לכבוש, לשלוט ולאהוב.
צריך לראות את היופי ולקבל השראות מכל מקום. להעיז וליצור בתשוקה.
קוקו הלכה לעולמה בדירתה שבמלון ריץ׳ בשנת 1971 כשהיא בגיל 88.
בית האופנה שאנל עובר שנים לא פשוטות לאחר מותה של קוקו שאנל עד לשנת 1983 שאז מונה קארל לגרפלד לראש בית האופנה.

קארל לגרפלד שנולד בגרמניה למשפחה בורגנית ועשירה היה אדם מאוד בודד. היו לו הרבה ידידים אבל אף לא חבר אחד אמיתי.
אימו של קארל הייתה אישה מאוד חזקה, קפדנית ופוגענית. אך יחד עם זאת היא היוותה דמות חשובה ונערצת בהתפתחותו של קארל.
קארל למד לקרוא בגרמנית, צרפתית ואנגלית בזכות אמו וכבר בגיל 6 כשנחשף לציור ״השולחן העגול״ הוא מתאהב באותו הציור ובאותה התקופה שבה גברים אצילים מהמאה ה-18 בפאות יושבים סביב שולחן מפואר כאשר גן מהודר ומוקפד הציץ מן החלון. אז הוא מבין שאת התרבות יש לחפש בפריז וזה מה שהוא יעשה שיהיה גדול.
ובאמת בהגיע העת לוקחת אותו אמו אליזבת למצעד של כריסטיאן דיור, אמו הייתה בעלת דעות מתקדמות לאותה התקופה ושונותה של בנה לא היוותה לה שום בעיה.
קארל מבין את יעודו ומעצב מעיל לאיגוד הצמר העולמי, שם הוא זוכה כשהוא רק בן 22 ועמיתו לזכייה הוא לא אחר מאשר איב סאן לורן שעיצב שמלת ערב.
קארל המעצב הראשי של בית האופנה שאנל חושב כיצד נכון להרים את גדולתו של בית האופנה, הוא הולך ומסתובב בפריז, במועדונים ובמקומות הידועים בכדי למצוא השראה. ואז הוא בוחר בדוגמנית אינס דה לה פראסנז׳ להיות לו כסמל המותג. היא היא הדוגמנית הצרפתייה הראשונה שחתמה על חוזה דוגמנות בלעדי עם בית האופנה והפכה להיות המוזה של קארל גם בזכות הדמיון שלה למייסדת קוקו שאנל. אינס הפכה לכוכבת על והכל תחת עינו וידו של קארל. הצלחתו משגשגת ופורצת גבולות. נכסיו מרובים ובזכות הכשרון שלו פרט להיותו מעצב אופנה הוא הפך למעצב פנים, מכונות ושעונים. צייר, פסל, צלם, בשם פרסומאי או בקיצור כמו שהוא אהב להגדיר את עצמו הוא הפך לחברת מולי נשיונל.
״מחקתי את הביוגרפיה שלי, כי כל יום אני כותב את סיפורי מחדש״ נהג לומר.
קארל הלך לעולמו ב-19 בפברואר שנת 2019 כשהוא בן 85. המעצב הראשי של שאנל, פנדי והמותג הנושא את שמו.

היורשת של קארל וריג׳יני ויאר, יד ימינו וחברתו הקרובה. ניהלה את הסטודיו של המותג כ-30 שנה והיא זו שהעניקה חיים לסקיצות של קארל.
ויאר לא אוהבת טרנדים כמו קודמתה ומייסדת בית האופנה שאנל ואומרת שבגדים קלאסיים הם אופנה שנמשכת לאורך זמן.
את הקולקציה הראשונה שלה לאחר מות קארל ויאר בחרה להתחיל בפרופיל נמוך מהגרנדיוזיות של קארל. היא הביאה תחושת שלווה ויחד עם נגיעות עדינות שלה היא הקפידה לשמור וכיבדה את המאפיינים של קוקו וקארל.
את הקולקציה שהוצגה כביכול בתוך תחנת רכבת תיאר המגזין הצרפתי הנחשב ״מאדם פיגארו״ כהזדמנות לזכור שאופנה היא מסע וכמו בנסיעה ברכבת, לא משנה מי נהג הקטר, הרכבת ממשיכה לנסוע על המסילה.
תצוגה אחרת שהוצגה כביכול בתוך ספריית ענק נבנתה בהשראת הספריה של קוקו והאוסף העצום של קארל.
כשאלן ורטהיימר מנכ״ל בית האופנה הפקיד בידי ויאר את המשרה היציבה של בית האופנה הוא עשה זאת מתוך אמונה ביכולתה וחזונה.
ויאר מקפידה לשמור על מורשת בית האופנה שאנל ועומדת בראשו עד היום.

המאמר סגור לתגובות