סיפורה הסוחף של גיבורת דיור

MISS DIOR

קת׳רין דיור

_

18.08.23

סיפור אופנה סוחף במיוחד…

לרבים מאנשי האופנה של המאה ה-20 היו קשרים עם הנאצים.
קוקו שאנל התאהבה בקצין הביון הגרמני. הוגו בוס ייצר את מדי הנוער של היטלר (המותג פרסם התנצלות על מעורבותו במלחמה כמעט שישים שנה לאחר סיומה) ומשפחת ויטון שתפה פעולה עם הנאצים ושמרה על חלון ראווה מותאם לאותה התקופה.
אבל הייתה אחת שהתגלתה מחדש בצורה מאוד לא סבירה כגיבורת התנגדות, וזוהי קתרין דיור, אחותו של כריסטיאן דיור מעצב האופנה, שסיפורה הסוחף והמדהים, חייה ופועלה נחקרו בספרה של ג׳סטין פיקארדי, סופרת אופנה וביוגרפית בריטית.

Miss Dior: A Story of Courage and Couture

קתרין ילידת 1917, חיה חיי פריבילגיה כבת של יצרן עשיר עד הטראומות שפגעו קשה במשפחתה. אחיה ריימונד שירת במלחמת העולם הראשונה והיה החבר היחיד בגדוד שלו שחזר בחיים, הוא סבל מ״הלם״, ואחיה השני ברנרד נלחם בסכיזופרניה במשך רוב חייו.
אביה מוריס איבד את הונו בהתרסקות וול סטריט, וקתרין הילדה הצעירה בילתה התבגרות בודדה בבית החווה בפרובאנס.עולמה נפתח כאשר הלכה לגור עם אחיה כריסטיאן, היא הייתה אז מאיירת אופנה ובסוף שנות ה-30, למרות האפלה ואי הנוחות סביב עלייתו של היטלר לשלטון, האחים נהנו מאורח חיים בוהמייני ופגשו אמנים ואנשי רוח.
שני האחים שוברים את המוסכמות, קתרין ידעה שכריסטיאן היה הומו ולה היה גבר נשוי עם שלושה ילדים, הרווה דה שרבונרי.
הרווה, הוא זה שהכיר את קת׳רין ל״התנגדות״.

קתרין בשנות העשרים המוקדמות לחייה, עבדה כמוכרת פרחים. למשימה המחתרתית הראשונה שלה, היא התבקשה לקנות רדיו כדי שבני ארצה יוכלו להאזין לשידור של שארל דה גול, מנהיג הכוחות הצרפתיים החופשיים. היא הייתה צעירה, אמיצה והאמינה בדמוקרטיה וחופש.
קתרין השתמשה בדירה שחלקה עם כריסטיאן כדי לקיים פגישות וכך היא סיפקה מודיעין לכוחות הבריטיים. אלא שאז היא נעצרה ביחד עם עוד 26 חברים, הם נבגדו ע״י סוכן כפול ונלקחו לדירה בפריז שם ספגו מכות והתעללות אכזרית. גם שם בזמן שהותה במעצר היא המשיכה לתרגל ״פעולות קטנות של התנגדות״. היא שיקרה לחוקרים וסירבה להישבר.
קתרין כמעט ולא דיברה על חוויותיה עם אף אחד. כריסטיאן ניסה להשתמש בלקוחות המחוברים שלו (באותה התקופה הוא עבד כמעצב עבור לוסיאן ללונג) עבור שחרורה של קתרין, אבל ללא הצלחה.חודש לאחר שקתרין נעצרה ע״י הגסטפו הצרפתי, היא נשלחת למחנה ריכוז בצפון גרמניה והיא מבין העצורים האחרונים שיעזבו את פריז לפני שהגרמנים יכנעו לכוחות בעלות הברית.
קתרין סירבה לתת לנאצים לשבור את רוחה והיא וקבוצת הנשים הצרפתיות המלוכדות היו עושות ״בטעות״ טעויות במאמץ לשבור את מכונות המפעל.
עבורה היה הכרחי לא לאבד את הכבוד העצמי שלה, פיקארדי הסופרת מספרת בספרה:
״כשדיברתי עם בן הסנדק שלה, ניקולס קרספלה, הוא אמר שקתרין סיפרה לו רק סיפור אחד מאותה התקופה: שהיא לעולם לא תיפול ארצה כדי להרים חתיכת אוכל ששומר אס אס זרק לשם, כי אם היא תעשה את זה, החיים שלה יגמרו״.

באפריל 1945 היא נשלחה לעבוד במפעל תעופה בגרמניה ובתחילת מאי ייכנעו הגרמנים.
השורדת זהבה שטיסל כתבה ״שהפינוי התברר כלשון הרע לצעדת מוות״.
הנשים העצורות נצטוו לצעוד למרות החולי, ע״י שומרי SS חמושים עם כלבים נוהמים וזה הרגיש כמו ״זומבים מאויימים באמצעות מקלעים עם רגליים מגואלות בדם״… אמרה ניצולה אחרת.
קתרין מעולם לא סיפרה למשפחתה ולחבריה כיצד יצאה מזה בחיים וכל מה שיש לנו זה תיעוד שהיא שוחררה ע״י חיילים סובייטים ב-21 באפריל 1945.

גם שם לא בטוח שזה היה אירוע משמח, כי יש עדויות המצביעות על כך שחיילים סובייטים יאנסו אסירות מלחמה ששיחררו אותן, אולם איננו יודעים מה חוותה קתרין.

בגיל 26 קתרין דיור חוזרת לפריז. פניה כחושות ועיניה רדופות.
קתרין ממעטת לדבר על המלחמה, אבל פניה מספרות סיפור של טראומה בלתי נתפסת. אפילו כריסטיאן לא הצליח לזהות את אחותו האהובה כאשר הוא בא לאסוף אותה מתחנת הרכבת.
היא סבלה מפציעות ברכיים, בגב וברגליים. היא סבלה גם מדלקות פרקים כרוניות, שיגרון ובעיות בכליות. בנוסף לצלקות הפיזיות, קתרין נשאה גם גם צלקות בלתי נראות. במשך שארית חייה היא נאבקה בנדודי שינה, דיכאון, סיוטים, אובדן זכרון וחרדה.

כשקראתי את הסיפור הזה לראשונה במסגרת חקר האופנה הצרפתית שלי, לא האמנתי!
לא האמנתי שאותם אנשים טובים מאותה תקופה ארורה עברו סבל כל כך גדול לצד הסבל והשבר העצום של העם שלנו, העם היהודי.למרות כל מה שקתרין עברה, היא ממשיכה ומתאחדת עם אהוב ליבה, הרווה דה שרבונרי, לו היא תשאר מסורה עד מותו בשנת 1989.
היא חוזרת לחיות עם כריסטיאן דיור אחיה האהוב ועובדת כמוכרת פרחים ברובע הפרחים של פריז.
כריסטיאן, עם החזרה הבטוחה של אחותו החל לתכנן את יציאתו כמעצב בזכות עצמו, החזרה שלה כנראה עודדה אותו והביאה אותו לנקודה הזו.
כריסטיאן הציג לראשונה את הקולקציה הראשונה שלו שזכתה לכינוי ״המראה החדש״
"The New Look"
קתרין, היא אשת הפרחים עם שובה, ו״המראה החדש״ של כריסטיאן, הוא בגדים לנשות פרחים.את הקשר של כריסטיאן דיור לפרחים, הוא לקח מאמא שלו שטיפחה גינת פרחים מופלאה בעיירה גרנוויל שבחבל נורמנדי, שם נולדו האחים דיור ועד היום אפשר לראות את מוטיב הפרחים שולט בבתי האופנה דיור.
הקולקציה הזו של דיור ניפצה את המוסכמות של אותה התקופה, אנשים רבים עדיין חיו ממנות הבגדים של זמן המלחמה וכריסטיאן הוציא קו בגדים רומנטיים ונוסטלגיים בצורה לא מתנצלת עם קווי מכפלת ארוכים, מתניים קטנטנות ומחוכים. זה מה שהזניק אותו להיות כוכב על והוא רק בן 42.

עם כל האהדה לכריסטיאן דיור ולמראה החדש היו גם כאלה שהתנגדו, לדוגמא היו אמריקאים שחיכו לו מחוץ למלון כשהוא סייר לראשונה באמריקה כי הם האמינו שחגיגות והתמכרות לאופנה ״קלת דעת״ מוקדמות מדי אחרי המלחמה.
יש את השאלה הזו שכולנו שואלים לאחר תקופה של טראומה וטרגדיה: ״האם יכול להיות יופי אחרי כל כך הרבה חושך?״ אמרה ג׳סטין פיקארד סופרת האופנה, והתשובה של כריסטיאן הייתה: ״כן״.
אחרי כל כך הרבה חושך, היופי חשוב מתמיד. כריסטיאן עוד אמר שאופנה היא אקט של אמונה והיא שומרת על מסורת נהדרת… פיקארדי חושבת ״שלגדל ורד או לעצב שמלה יפה זה בהחלט מעשה של תקווה בעתיד ואתה לא עושה את זה בלי להאמין באור שאחרי החושך, כי רק כשאתה יודע את המשמעות האמיתית של החושך, האור הופך לפלא שיש להוקיר ולחגוג אותו״.ואם נחזור לקתרין,
הידעת שקתרין דיור היא זו שהייתה המוזה של כריסטיאן כשהוא השיק את הבושם המפורסם שלו, ״מיס דיור״?
כן כן אותו הבושם שאת מכירה וקיים עד היום.
והניחוח? ניחשת נכון, פרחוני כמובן או כמו שכריסטיאן אמר ״ניחוח האהבה״.קתרין דיור אולי נתנה השראה לכריסטיאן, אולם היא לא הייתה אובססיבית אופנתית.
היא תמכה באחיה ולבשה כמה מהיצירות שלו, אבל היא העדיפה עיצובים שאפשרו לה לנוע ולעבוד בגינה שלה.
בשנת 1952 בזמן שאחיה רכב על גלי הכוכבים האופנתיים, היא העידה במשפט נגד 14 אנשים שעינו אותה במשרד הגסטפו הפריזאי.
דבריה הוצגו לקהל אולם ללא הקשר לדיור, פיקארדי מאמינה ״שזה יכול להיות בגלל שהציבור המוכה לא הקדיש מספיק תשומת לב למשפט הזה וכנראה היה עדיין טאבו לדבר על מה שקרה בגלוי״.

בשנת 1957 כריסטיאן מת בפתאומיות מהתקף לב כשהוא רק בן 52. הוא השאיר לאחותו האהובה קתרין את האחוזה וכינה אותה תמיד ״היורשת המוסרית״ שלו והאחראית לשמה הטוב של החברה שלו.
קתרין הועמדה למבחן כאשר אחייניתה פרנסואז דיור יצאה כניאו-נאצית והתחתנה עם הימין הקיצוני ב-1963. קתרין שלעולם לא תיסע לגרמניה ולא תשתמש במוצרים גרמניים שיחררה הצהרה שבה היא נוזפת באחייניתה ואומרת שהיא לא מדברת בשם בית האופנה דיור. בעקבות כך, פיקארדי הסופרת בוחרת לא להכניס את פרנסואז לספר שלה.קתרין והרווה עוברים לדרום מזרח צרפת, שם היא חיה עד יום מותה בשנת 2008 כשהיא בת 91.

כשקראתי את הסיפור למדתי על קתרין דיור שהייתה חיילת התנגדות בזמן מלחמת העולם השניה ועברה עינויים וסבל רב, ורגע אחרי אני מבינה שאותה חיילת היא בעצם ״מיס דיור״ המוזה של כריסטיאן דיור הגדול. בנקודה הזו החלטתי שאני חייבת להעביר אלייך את הסיפור בזכות כל כך הרבה נושאים פה,
דיור, אופנה וההיסטוריה שמתחברת לעם שלנו היהודי.
חוץ מזה, איך זה יכול להיות שאף אחד לא התעניין ולא שאל על אישה כל כך יוצאת דופן שהיוותה השראה כל כך גדולה??

המאמר סגור לתגובות