ריצ׳י האיטלקיה בפריז
23.02.24
מריה נינה ריצ׳י הייתה מעצבת אופנה צרפתייה ממוצא איטלקי. היא נולדה עם השם מריה ניילי בטורינו, איטליה בינואר 1883. כשהייתה בת 5 הוריה עברו לפירנצה, וכשהייתה בת 12 הוריה עברו לצרפת, ושם סיפור האופנה שלה מתחיל, בגיל ממש צעיר…
בגיל 13 נינה, שזה היה שם החיבה שלה, החלה התלמדות אצל תפרנית ורדפה אחרי אהבתה לאופנה בכל שנות העשרה שלה, עד שהפכה לראש סלון בגיל 18, ולמעצבת ראשית בגיל 22. מספרים שהאובדן בטרם עת של אביה השפיע באופן משמעותי על גורלה, וכשהיא שמה לב ליכולת שלה לתפור בגדים ובעיקר כובעים לבובות שלה, המשפחה מהר מאוד מוצאת את עבודתה באחד מהאטליירים של העיר.
את השם ריצ׳י היא קיבלה מבעלה שהיה מלחין איטלקי, להם נולד ילד בשם רוברט. בשנת 1908 נינה מצטרפת לבית ראפין שהיה אחד מבתי האופנה המצליחים באותה התקופה כמעצבת ונשארת שם 20 שנה, שבחלקן הייתה גם שותפה. אולם לאחר כל כך הרבה שנים היא הרגישה צורך עז לעצב את יצירותיה שלה, ובשנת 1932 כשהיא בת 49 עם הסיוע של בנה רוברט היא פותחת בית עיצוב משלה בפריז.
היא, מאדאם ריצ׳י מעצבת את השמלות, והוא, מסייה ריצ׳י מנהל את העסק והכספים.
ריצ׳י מקפידה לעבוד עם הבדים על בובות, כי חשוב לה שלעיצובים בסופו של דבר תהיה את הצורה הנכונה, ועיצוביה עד מהרה נודעים בתחושתם המעודנת, הרומנטית והנשית תמיד, בכל הקולקציות שלה.
בית נינה ריצ׳י גדל במהירות במהלך שנות השלושים של המאה הקודמת, ובית הקוטור של חדר אחד הפך עד מהירה לשלושה בניינים רבי קומות. גם בתקופת מלחמת העולם השניה הבית עבד והמשיך לייצר אביזרי אופנה ומוצרי עור, והעיצובים הנשיים כל כך של נינה הפכו לחתימתה. היא זוכה להצלחה מיידית ומכוונת את עצמה בעיקר לנשים מהמעמד הבינוני, במחירים מתונים, ובכך היא עוקפת את כל שאר הבתים מבחינת מספר הלקוחות.
בשנת 1945 עם סיום המלחמה, מעצבים רבים חיפשו דרך להחיות את ההתאהבות שהייתה לנשים בעבר באופנה עילית, ולרוברט ריצ׳י היה רעיון שלוסיין ללונג, נשיא לשכת המסחר, הוציא לפועל. הם הציבו קרוב למאתיים בובות תצוגה של ארבעים יוצרי קוטור פריזאיים, שהולבשו במיטב האופנה במוזיאון הלובר בפריז. מהלך זה עורר בהחלט את האופנה העילית, עם יותר ממאה אלף מבקרים וגיוס של כמיליון פרנק. לאחר ההצלחה העצומה הזו, התצוגה סיירה גם באירופה וגם בארה״ב.
בשנת 1948 בית נינה ריצ׳י השיק את הבושם "L'Air du Temps" שהפך לאחת מחמש ההצלחות של בושם המובילות בעולם עם הגוונים הפרחוניים שלו והבקבוק המיוחד.
״הבקבוק עם היונים״ עוצב ע״י מארק לאליק ורוברט ריצ׳י. משפחת לאליק ייצרה בקבוקים באופן בלעדי עד שנות ה-50 עבור בית האופנה ריצ׳י. באותה התקופה נינה ריצ׳י התקרבה לגיל 70 ולאט לאט פרשה מתפקיד פעיל בעיצוב, ובחרה רק לפקוח עין על הבית.
בנה רוברט בוחר מעצב ראשי חדש ב-1954, ז׳ול-פרנסואה קראי הבלגי, וב-1959 האוסף הראשון שלו זוכה להתלהבות לא רק של העיתונות אלא גם של הציבור הנשי. למרות ההצלחה ב-1963 הוא עוזב את בית ריצ׳י והולך לעבוד בלנוון.
מי שהחליף אותו היה ז׳רארד פיפרט שנתפס כמעצב שהכי מתאים למטרותיה של המייסדת. הוא זה שמקים את הליין מוכן ללבישה תוך שהוא ממשיך לכבד את צורתן ורווחתן של הנשים, ומשלב כישורי תפירה שלמד בבלמן וג׳יבנשי תוך אהבה לפרטים הקטנים, עם הרמוניה של צורות וצבעים, אלגנטיות וקלות של בגדים רחבים ורכים, מעילים וחולצות, כתפיים רכות, הדפסים וגופי שיפון.
נינה ריצ׳י הלכה לעולמה בנובמבר 1970 בגיל 87. רוברט ריצ׳י הלך לעולמו ב-1988 והחברה עוברת לידיו של חתנו, ז׳יל פוקס.
בשנת 1994 נינה ריצ׳י הייתה קבוצה אדירה שנכחה ב-130 מדינות, עם יותר מ-100 קווים של מוכן ללבישה, הודות לעבודתו של פוקס. נקודה מעניינת היא שלמרות ההצלחה הגדולה בתחום האופנה, החברה התבססה ב-75% ממנה מעסקיה על בשמים.
הבית עובר הרבה מנהלים קריאטיביים שמגיעים, עושים טוב למותג אולם לבסוף עוזבים. בשנת 2018 מגיע שינוי חדש לכיוון יצירתי ומוקם מותג גברים עם גישה פואטית ומשובבת נפש שבוהקת בצלליות הבגדים. מעצבות בגדי הגברים עוזבות את המותג ב-2022 ובמקומן נכנסת המעצבת הלונדונית האריס ריד, הידועה בעיקר בזכות עיצוביה הנוזלים.
ריד מתחייבת לייצר רוב סגנונות ובטווח מידות גדול משמעותית מהמקובל עבור מותג אופנה יוקרתי, ועל כך היא זוכה לשבחים כשינוי משמעותי בהכללת המידות באופנה.
ריד מנהלת קריאטיבית של בית האופנה ריצ׳י עד היום.
