מי אתה ללונג?

FRENCH COUTURIER

לוסיאן ללונג

_

08.12.23

בכתבות האחרונות יצא לי להזכיר הרבה את השם ללונג, לוסיאן ללונג וחשבתי שכדאי שאספר לך קצת יותר.

לוסיאן ללונג Lucien Lelong היה קוטורייר צרפתי בולט מאוד בתחילת המאה הקודמת.
הוא נולד בפריז לארתור ללונג בעל חנות אופנה שהתמקד במראה מודרני. לוסיאן התחבר לעולם והצטרף לעסק בתחילת שנות ה-10.
הוא עיצב מחדש את הבוטיק, התקין שטיחים שחורים, עיצב את הקירות והביא ספות שיתנו תחושה של קופסת תכשיטים עם פס שחור. העיצובים הראשונים של ללונג הוצגו במגזין ווג כבר ב-1913.
ביום בו אמור היה ללונג להציג את הקולקציה הראשונה שלו עבור העסק המשפחתי, פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא נאלץ לבטל את המופע.
ללונג התייצב לשירות ונשלח לתעלות בשירותו כקצין מודיעין.

לאחר המלחמה ללונג חידש את הקריירה שלו ובו בזמן קוקו שאנל התחילה להזניק את הקיירה שלה. ללונג החליט לערער את שאנל עם החוש העסקי שלו, והציע הנחות לנשים שהסכימו להצטלם עם השמלות שלו. פרסום זה גרם לעסק שלו לפרוח, וב-1926 ללונג כבר העסיק 1200 עובדים.

ללונג החל למקד את סגנונו ברעיון של גוף בתנועה מתוך מחשבה שהבגד יראה את צורתו האמיתית בתנועה. הוא עיצב שמלות עם קפלים צרים שנעו עם הבגדים. בהמשך הוא החל לפקח על עיצובי בגדיו ולא עיצב בעצמו מכיוון שהיה לו הרצון לתעש את האופנה העילית.
בשנת 1934 הוא יצר את קו המוכן ללבישה בנפרד מהקוטור והפך לאחד מהמעצבים הראשונים שעשו זאת.

מלחמת העולם השניה… לנאצים הייתה תכנית להעביר את כל אופנת הקוטור מפריז לברלין. הם נכנעו בסוף וויתרו על הרעיון בזכות יכולת השכנוע של ללונג.
ללונג אמר להם שהתכנית שלהם לא תעבוד. האופנה העילית הצרפתית הייתה תלויה בבעלי מלאכה מיומנים באטליירים זעירים, שכל אחד מהם מתמחה בפרט אחד קטן. עוד הוא אמר שאת המיומנויות הללו לא ניתן ללמד ולוקח עשרות שנים להגיע לרמה כזו של אומנות, טענה נוספת שטען שיצטרכו לעבור לברלין כ-15.000 אנשי מלאכה, מעשה לא בעל יישום לחלוטין.
הנאצים נסוגו וארכיון הוט הקוטור נשאר ונשמר בבעלות צרפתית עד היום, הודות ללנוג.

1945 נכנע הרייך השלישי ומלחמת העולם השניה מסתיימת עם מספר קטן יותר של בתי אופנה עילית, פחות עובדים ופחות לקוחות, אבל התעשייה עצמה ומוסדותיה שרדו.
תערוכות הקוטור הראשונות היו מאמץ משותף של יוצרים רבים ותחת הנהגתו של ללונג הוקמה תערוכת ״תיארטרון דה לה מוד״ בסיוע בנה של נינה ריצ׳י ושותפה לעסקים רוברט, והתכנית הייתה להציג את פריז לעולם כמרכז האופנה והסגנון.
את התערוכה הזו יצרו צוות של אמנים על גבי בובות מיניאטוריות מברזל שעליהם שמלות נשף זעירות, כדי להציג את העיצובים החדשים ביותר מפריז. הרעיון היה להציג קוטור ועל בובות קטנות ולא על דוגמניות עקב המחסור בבדים. אוסף הבובות נפתח במרץ 1945 והוצג בלובר, עם יותר מ-100.000 מבקרים וגיוס של כמיליון פרנקים. סט הבובות החל במסע מסביב לעולם ונחל הצלחה.

דיור אמר על ללונג ״הוא לא עיצב בעצמו, אלא עבד דרך המעצבים שלו״. דיור עבד אצל ללונג מ-1941 ועד 1946 יחד עם פייר בלמן, ג׳יבנשי, ז׳אן איבל ועוד. כולם בתחילת הקריירה שלהם עבדו אצל ללונג.
בלי ההדרכה והתמיכה של ללונג, בלי העבודה הכל כך קשה שלו להגן ולשמר את הקוטור, ייתכן והיום העולם הזה היה נראה מאוד שונה ממה שהוא נראה היום.

עוד אמר דיור על ללונג: ״במהלך הקריירה שלו כקוטורייר, האוספים שלו שמרו על סגנון שהיה באמת שלו ודמה לו מאוד״.
1946 דיור פותח את בית האופנה על שמו, ובשנת 1947 הוא מציג את הקולקציה הראשונה שלו ״המראה החדש״. לוסיאן ללונג הגיע, עמד לצידו והיה גאה בו.
בשנת 1948 פרש ללונג מעסקי הקוטור והמשיך רק בעסקי הבישום.

ללונג הלך לעולמו בשנת 1958 משבץ מוחי בצרפת.

לוסיאן ללונג יצר בגדים אלגנטים ומאופקים. האומץ והנחישות שלו עזרו להציל את האופנה העילית הפריזאית. ללונג נתפס יותר כמתאם מאשר מעצב והוא זה שהיה אחראי לעידוד דיורבלמן וג׳יבנשי.

המאמר סגור לתגובות