לגרפלד האיש והאגדה
16.2.24
בעוד שלושה ימים ב-19.2 נציין את מותו של האיש והאגדה בפעם החמישית ומבחינתי זה זמן טוב לעצור לרגע ולספר לך על מי הוא היה אותו קארל, דמות אופנתית במיוחד שבהחלט הייתה שנויה במחלוקת.
לגרפלד כאמור הלך לעולמו ב-2019 כשהוא בן 85. המעצב הראשי של שאנל, פנדי ושל המותג הנושא את שמו.
לגרפלד נולד ב-1933 בהמבורג גרמניה למשפחה בורגנית עשירה, יש לו שתי אחיות שגדולות ממנו, ואימו אליזבת׳ שהייתה צעירה מאביו ב-15 שנה מהווה דמות מפתח בחייו גם אחרי מותה.
אישה קרה, יהירה ומרוחקת, בעלת דעות מתקדמות לתקופה, כי הרי העובדה שקארל בנה היה שונה, הומו, לא היוותה שום בעיה עבורה. אישה קפדנית ופוגענית אך נערצת וחשובה בהתפתחות של קארל. ״אם אין לך מה להגיד, דבר מהר, חבל על הזמן״ נהגה אימו לומר לו. עד ימיו האחרונים קארל היה יורה בצרורות ודיבורו המהיר והקטוע היווה מקור לחקיינים.
קארל היה מנגן בפסנתר עד שאימו העירה לו ״תפסיק לנגן, אתה עושה רעש, צייר״! ומאז קארל מצייר.
כשראה את אימו קוראת רומן של בלזק, קארל למד לקרוא בצרפתית בהוראתה. הוא קרה באנגלית, צרפתית וגרמנית, היה לו ידע רב בפילוסופיה וספרות וברשותו היה אוסף עצום של ספרים יקרי ערך.
קארל חרוץ מאוד, שקט, אדם שאוהב את אימו המשכילה והחכמה אהבת נפש.
הוא היה אדם בודד מאוד, למרות שהיו לו הרבה ידידים. את חייו בילה והקדיש לחתולה שלו שופט, שלבסוף הוריש לה את הונו ועד היום יש צוות שלם שמטפל בה ודואג לרכושה…
מוכשר מאוד, מעצב אופנה ופנים, מעצב מכוניות ושעונים. צייר, צלם, פסל, בשם ופרסומאי. הוא אהב להגדיר את עצמו: חברת מולטי-נשיונל ואמר: ״מחקתי את הביוגרפיה שלי, כי כל יום אני כותב את סיפור חיי מחדש״.
בגיל 6 נחשף לגרפלד לציור ״השולחן העגול״ ומתאהב. סלון מהודר, גברים מהמאה ה-18 בפאות סביב שולחן מפואר, וגן מוקפד מהחלון. כבר בשלב הזה קארל הצעיר מבין שאת התרבות והאמנות יש לחפש בפריז.
כשהיה בן 16 אימו לוקחת אותו לתצוגה של כריסטיאן דיור וקארל מתאהב ומבין בדיוק מה נפשו חפצה לעשות. כשהיה בן 22 הוא עיצב מעיל לאיגוד הצמר העולמי וזוכה בתחרות במקום השני, כאשר הזוכה במקום הראשון היה איב סן לורן עבור שמלת ערב. השניים הופכים לידידי נפש ומבלים המון ביחד ועם ויקטואר, דוגמנית הבית של דיור. בשלב הזה, לורן עובד אצל דיור וקארל אצל בלמן. לאחר מותו המפתיע של דיור לורן יורש את הכס ומבקש עזרה מויקטואר, פעולה זו תרחיק בין השניים שהרי כל אחד רצה את תשומת ליבה, ומתוך כך מתפתחת בין השניים יריבות גדולה.
לורן מקים בית אופנה עם בן זוגו פייר ברז׳ה, קארל הופך עצמו למותג ומקסים את העולם סביב דמותו.
קארל פוגש את בן זוגו ז׳אק דה באשר בקפה דה פלור בסן ז׳רמן, וזה מגלם עבורו את האידיאל האסתטי והאומנותי, ומשמש לו מקור השראה לקידום יצירותיו.
ז׳אק היה ידוע בהתהוללויות שלו ובאחד הבילויים מבטו מצטלב עם איב סן לורן. קארל יודע ושומר על המסיכה האצילית שלו. לעומתו פייר, בן זוגו של לורן מתעצבן ומחליט לשים לזה סוף, ובנקודה הזו ממש אנחנו יותר לא נשמע על שני השמות הגדולים הללו באותו המשפט.
ב-1983 קארל מונה למעצב הראשי של בית האופנה שאנל כשזה היה בשפל והוא כיהן בתפקיד עד יום מותו בהצלחה רבה. הוא הראשון שמתחיל את העניין של מוזה לבית אופנה ובוחר בדוגמנית אינס דה לה פראסנז׳ כסמל המותג.
הדוגמנית הפכה לכוכבת על והראשונה שחתמה חוזה עם בית אופנה, כשהכל תחת עינו וידו של קארל.
הצלחתו משגשגת ופורצת גבולות, דבר שלא גורם לו לאבד עשתונות והוא עם רגליו היטב על הקרקע.
גאון, יצירתי, הגייני, מפוקח וכל מה שהוא נגע בו הפך ללהיט!
נכסיו מרובים, בוטיקים באירופה ואסיה, אופנה לכל גיל, אביזרים, בשמים, קוסמטיקה, אוסף תמונות אומנות וספרים, נדל״ן, בורסה, מסעדות, מלונות ומועדונים, אחוזות עירוניות, בתים מפוארים ומה לא?!
קארל היה מאוד מאוד חרוץ, לא נח לרגע ובכל שניה שהיה ער הוא הקפיד לשרטט, לקרוא את הספרים שרכש ולהעשיר את עצמו. אישיות חסרת מעצורים!
קארל רוכש טירה בברטן לכבוד בן זוגו ז׳אק. הוא משפץ אותה ומרהט אותה בדיוק כמו תמונת ״השולחן העגול״ ובכך מגשים את חלום ילדותו לחיות כאציל מהמאה ה-18.
לאחר מות אביו, אימו מגיעה לטירה לחיות לצידו ולצד בן זוגו והיא מתגוררת שם עד יום מותה. האפר שלה מפוזר בגני הטירה ללא נוכחים בדיוק לפי בקשתה, וקארל גם הפעם שומר על איפוק ועצור מלהפגין את כאבו.
קארל עובד הרבה בפריז ומשאיר לז׳אק את הטירה וחירות מוחלטת, כשזה חולה באיידס קארל מגיע, סועד אותו עד יומו האחרון ולוקח מאוד קשה את המוות הזה. הוא לא מתאושש ומחליט לחזור למקום ילדותו. הוא רוכש בית בהמבורג וקורא לו ״וילה ז׳אקו״. כשהוא לא מצליח לישון שם טוב, עם הרבה נדודי שינה וקולות שמטרידים את שנתו הוא מחליט לעזוב ולא לחזור לשם לעולם.
לקארל לא הייתה בעיה לרכוש בתים, טירות ואז למכור אותם. הוא לא היה רכושני והוא עשה זאת ללא חרטות. האובדן של אהובו השפיע עליו מאוד, דבר שגרם לו להזניח את עצמו ואת חזותו והוא הלך והשמין עד ללא היכר.
בשלב שהוא הבין שמדברים עליו בשלילה והתקשורת והעיתונות די יורדת עליו, הוא מחליט לקחת את עצמו בידיים ובעצת הרופא שלו הוא משיל מעליו 42 ק״ג בשנה וחוזר להיות זקוף ומרשים. הוא נחלץ מהדיכאון ומשיב לעצמו את שמחת החיים וחדוות היצירה.
בשלב הזה הוא שופע רעיונות, תוסס וצלול. חולם בלילב ומצייר בבוקר.
בסוף היום כשהוא פורש למיטתו, הוא מקפיד לסדר את שיערו היטב וללבוש בגד לילה מהודר, בשביל שאם ישיב את נשמתו לבורא עולם כדאי שזה יהיה באופן מכובד כמו בחייו…
במאי 2023 נשף המט גאלה נערך לזכרו של קארל לגרפלד, ובעולם התרבות רבים זעמו על ההחלטה, ״חסרים מעצבים מוכשרים שאינם גברים לבנים וגזעניים״?
ולמרות סלידתו המוצהרת מנשים במידות גדולות ומתנועת המי-טו, את תערוכת האופנה השנתית של המטרופולין בחרה אנה ווינטור להקדיש בכל זאת לקארל, וטענה שהיא מציגה את גאונות האופנה והעשייה.
״כשהייתי צעיר יותר רציתי להיות קריקטוריסט, בסוף הפכתי לקריקטורה״
הקריירה של קארל לגרפלד התפרסה על פני חצי מאה ובמשך חלק גדול ממנה הוא לבש בדיוק את אותו הדבר. חולצות לבנות עם צווארון גבוה מעומלן, כפפות שחורות,שלל תכשיטים, קוקו דמוי מוצרט, משקפיים שחורים וגוונים שחורים בעיקר של שאנל.
הוא ידע את מה שרבים בצמרת התעשייה הזו יודעים – עדיף להציג מראה חתימה בלתי מעורער וללא הרף, לא משנה לאן הרוח נושבת.
אופנה היא דבר הפכפך, אבל תלבושת אחידה היא לנצח!
הצבעים שחור ולבן הם כמובן הצבעים של שאנל, חליפת הטוויד חסרת הצבע שלו אחרי שאנל הפכה לסמל סטטוס שהעניק השראה לנשים רבות. הוא ידע להעניק השראות לאורך ההיסטוריה שלו גם בשאר המותגים שהציג, פנדי, קלואה, בלמן והמותג שלו עצמו.
חליפת הגברים שלו הייתה של דיור, ואת החולצה הלבנה הוא היה רוצה להמציא בעצמו. ברשותו היו למעלה מ-1000 חולצות לבנות והחייט שהיה אמון עליהם הוא הילדיץ׳ אנד קי.
הכפפות של קארל נוסדו בעיירה מילאו שבדרום מערב צרפת, וכל כפפה נחשבה לתכשיט לידיים. בשנת 2012 קארל רוכש את המקום בשם שאנל.
כשנשאל למה כפפות? הוא ענה: ״זה מאריך את הזרוע, ואתה יודע מה זה אומר בצרפתית להיות בעל זרוע ארוכה? זה אומר שאתה משפיע״.
בשיער הוא הקפיד לשים אבקה לבנה, שמפו יבש כי היה חשוב לו שהשיער יראה לבן לגמריי ולא אפרפר. חוץ מזה ככה השיער גם תמיד יראה נקי.
ומשקפי השמש? של שאנל! ״עבורי, משקפיים כהים הם כמו צללית. דרכם, העולם יפה יותר וכולם נראים צעירים בעשר שנים״ אמר ב-2010, ומשקפי השמש של שאנל היו האהובים עליו.
מאז שקארל לגרפלד הלך לעולמו ב-2019, מי שעומדת בראש בית האופנה שאנל היא וירג׳יני ויאר, שהייתה יד ימינו וחברתו הקרובה של קארל. היא ניהלה את הסטודיו של המותג מאז 1987 והיא זו שבעצם העניקה חיים לסקיצות של קארל. ויאר לא אוהבת טרנדים ואומרת שבגדים הם קלאסיים ואופנה נמשכת לאורך זמן.
אלן ורטהיימר מנכ״ל בית האופנה יצא בהודעה רשמית כאשר הפקיד את הבית בידי ויאר ואמר שהוא עושה זאת מתוך אמונה ביכולתה וחזונה.
ויאר מובילה את בית האופנה שאנל עד היום ובעיניי היא עושה זאת בצורה יוצאת מן הכלל.
