ידיעה מרעישה על אשת האופנה

למרות המוניטין ההולך וגדל של שאנל, עקרונותיה נותרו פשוטים: אישה צריכה להיות מסוגלת להתלבש באותה נוחות חסרת מאמץ ובטחון כמו גבר.
בגיליון אוגוסט 1925 של המגזין בזאר, השקפותיה של שאנל על ״לה מוד״ היו תמציתיות באופן אופייני לה:
״הסגנון שלי בבגדים הוא תוצאה של החיים כפי שהם חיים היום, זה פרקטי, פשוט אבל אלגנטי״

הגישה הזו השפיעה עמוקות על שתי נשים שעיצבו את מגזין הארפר׳ס באזר, כרמל סנואו העורכת הראשית ודיאנה ורילנד עורכת האופנה שהחלו להתלבש בשאנל.
״הנאמנות הראשונה שלי הייתה לשאנל, כי החופש של הבגדים שלה היה כל כך נעים לי״ אמרה סנואו וקנתה את אחת השמלות השחורות ב-1926 כשהן כבר היו שם נרדף לשיק.
״אישה לבושה ע״י שאנל נכנסת לחדר והיה לה כבוד, סמכות…״ אמרה ורילנד שהתפעלה באותה המידה מהדיוק של החליפות של שאנל״.

כשהוכרזה המלחמה בספטמבר 1939 היו סנואו וורילנד האחרונות שעזבו את המגזין. למרות ההערצה סנואו לא הייתה עיוורת לפעילותה של שאנל כולל הרומן הידוע לשמצה שלה עם נספח דיפלומטי גרמני.

אין פלא שהתערוכה בלונדון מוכיחה את עצמה כפופולרית ביותר והפיתוי הנצחי של שאנל ממשיך למשוך אותנו פנימה עד היום.